מאת ד"ר עילי רחין
רפואה אינה רק מדע מדויק. לעיתים, נדמה שאנו נדרשים להבין את מה שאינו ניתן למדידה, לאתר את מה שאינו מופיע במסכים, ולזהות את מה שאינו נרשם במדדים. זהו אחד האתגרים המרכזיים של הרפואה הדחופה – ובעצם, של כל תחום רפואי הנוגע באדם ולא רק בגופו.
כמו כל רופא בראשית דרכו, גם אני, ד"ר עילי רחין, נתקל שוב ושוב במצבים שבהם אין התאמה בין מה שמופיע בבדיקות לבין מה שמביע המטופל. כאב שאינו משתקף בצילום, עייפות שאינה מוסברת על־ידי בדיקות דם, תחושת מועקה שמבחינה רפואית "נראית תקינה". ומול הפער הזה, אני מבין בכל פעם מחדש – הרפואה מחייבת אותנו להקשיב לא רק לתוצאות, אלא גם למה שקורה בין השורות.
הגוף והנפש – לא תמיד מסונכרנים
במהלך הלימודים באוניברסיטת Humanitas במילאנו, למדתי להעריך את חשיבותן של בדיקות מדויקות ואבחון קליני מבוסס־ראיות. אך בשטח, במפגש עם המטופלים, ד"ר רחין מגלה שהקשר האנושי לא פחות חשוב. פעמים רבות דווקא ההקשבה לקול הפנימי של המטופל – לאינטואיציה, לשפת הגוף, להבעת העיניים – היא זו שיכולה לכוון אותנו אל האבחנה הנכונה, גם כשהמערכות הרפואיות "לא מצביעות על כלום".
למה זה קורה?
כאב הוא סובייקטיבי. התחושות שלנו, גם הפיזיות, מושפעות ממכלול עצום של גורמים – פיזיולוגיים, רגשיים, סביבתיים. ישנם כאבים שמקורם במתח נפשי, טראומה או חוויה גופנית לא מעובדת. דוקטור עילי רחין מסביר: "לא כל מה שאמיתי – ניתן לכימות. ולעיתים, דווקא המקומות הלא מדודים הם אלו שמצריכים את מרב תשומת הלב".
לראות את מה שלא רואים
אז איך אפשר להתמודד עם מצבים כאלה? התשובה אינה טמונה בעוד מכשיר מתוחכם, אלא בגישה. ד"ר עילי רחין מאמין כי התשובה טמונה בשילוב בין ידע רפואי מקצועי לבין נוכחות אנושית, קשב, ואמפתיה. לבדוק – אך גם להרגיש. לקרוא את התוצאות – אך גם את האדם.
ולפעמים, די במשפט אחד, באמירה פשוטה: "אני מאמין לך. גם אם לא רואים את זה בבדיקות". זה לא רק משפט – זו נקודת מוצא אנושית שמובילה לאבחנה מדויקת יותר, לטיפול רגיש יותר, ולמטופל שמרגיש בטוח יותר.
לסיום
העיסוק ברפואה מלמד אותי בכל יום דבר חדש, אך בעיקר מזכיר לי את מה שלא כתוב באף ספר: כל אדם הוא עולם בפני עצמו, ואין בדיקה אחת – מתקדמת ככל שתהיה – שתוכל לראות את התמונה השלמה לבד. לפעמים, הכאב אינו נראה – אבל הוא נוכח. תפקידנו לראות אותו.